הגלובליזציה והרצון להרחיב שווקים, גורמת לעסקים להרחיב יותר ויותר את הוצאתן של פעילויות שאינן בליבת העסקים לגורמי חוץ, המתמחים בטיפול בשווקים מקומיים.
יחד עם זאת צריך להיות מודעים לסיכונים ולחבויות הנובעים מהתקשרויות אלה בהקשר של חוקים למניעת שוחד ושחיתות בארצות הבסיס שלהם. הסיכונים קיימים גם אם הצדדים השלישיים איתם נוצרו ההתקשרויות פועלים בהתאם לחוקים המקומיים שלהם.
בשנת 2013 ביצע מכון המחקר של הארגון הבינלאומי של מבקרי הפנים ביחד עם משרד רואי החשבון הבינלאומי
The Institute of Internal Auditors Research Foundation (IIARF) in collaboration with Crowe Horwath LLP,
סקר בין 164 מבקרי פנים בכירים בארגונם לגבי הסיכונים שהם איתרו בנושא במסגרת תפקידם.
64% ציינו שארגוניהם מתבססים ותלויים מאוד או במידה ניכרת בצדדים שלישיים. המסקנה המרכזית של המחקר היא שבזמן ש-80% מהארגונים הגדולים מודעים לחשיפה לסיכון של חוסר ציות של גורמים שלישיים שהם עובדים איתם לחוקים למניעת שוחד ושחיתות, היקף תשומת הלב וההשקעה בנושא קטן מ 20%
תשלום שוחד לפקידים בכירים , שרי ממשלה וגורמים אחרים במדינות מסוימות נחשב לחלק שגרתי בפעילות עסקים לפני 40-30 שנה. הדבר נעשה בין ישירות ובין בעזרת גורם מתווך מקומי ועצימת עין של כולם. אך במהלך השנים הדברים החלו להשתנות, ולפני 20 שנה, החלו מדינות בעולם להגדיר חוקים למניעת שוחד ושחיתות בפעילות עסקית במדינות זרות. חוקים אלה מלווים בעונשים כבדים לחברי הנהלות, חברי דירקטוריונים ולחברות עצמן. כיום יש יותר מ-46 מדינות עם חקיקה כזאת - החל מארה"ב , דרך בריטניה , גרמניה , ברזיל, הודו, קנדה ועוד.
החל משנת 1998 בארה"ב, עם חקיקת The United States Foreign Corrupt Practices (FCPA) and the OECD 1996 Recommendation on Anti-Corruption Proposals
מושם דגש מרכזי בשרשרת האספקה ובעיקר בכל הקשור בנציגי מכירות, מפיצים וכדומה. בארה"ב החקיקה מתייחסת גם לחברות הנסחרות בבורסות האמריקאיות למיניהן , גם אם הן ממוקמות מחוץ לארה"ב.
לאחר הבנת הסיכון הקיים בהתקשרות עם גורמי חוץ יש כמובן לטפל בו והשאלה היא איך. הצעד הראשון הוא כמובן לחפש יועץ מומחה לנושא ואכן לאחרונה צצו הרבה מסוג זה, בעיקר בעולם. בנוסף, יש לעשות סקר של הארגון, בעיקר בכל הקשור במערך המכירות וההפצה של הארגון, לאתר סיכונים ולטפל בהם אחד אחד.
השאלה היותר מורכבת היא איך עושים את זה כחלק מהפעילות השוטפת של הארגון. לשם כך בא לעזרתנו תקן חדש מבית היוצר של הארגון הוותיק והמוכר ISO, בשם :
ISO37001 Anti-Bribery Management System
תקן זה מגדיר באופן מפורט ומסודר תהליך יישום של מערך למניעת שוחד ושחיתות ארגונית ובונה גם מנגנון תחזוקה עצמי לשיפורו המתמיד( כמו כל תקני הניהול החדשים של ISO)