א.ה הדרכה וטכנולוגיה בע"מ

      english icon

ליצירת קשר:

054-5703242 

| info@ah-train-tech.com

מאמרים

מאמרים בנושאים הסמכות לתקנים
יישום ISO37001 בארגון

כל מי שעשה או עושה עסקים יודע או שמע שכדי למכור לארגונים גדולים ובעיקר לממשלות, לחברות או למונופולים ממשלתיים לא די במוצר טוב, מותג טוב ומחיר טוב - אלא גם במה שנקרא "קשרים".

הבעיה מתעוררת כשמסגלים התנהגויות לא רצויות כדי לשמור על אותם קשרים. זה יכול להתחיל ב"מתנה קטנה" לפקיד זוטר כדי שיזרז העברת מסמך או יקדם תיק ומגיע מהר מאד לסכומים גדולים מאוד לגורמים בכירים בארגון, למנכלים ואף חברי ממשלה.

אז בואו נקרא לילד בשמו: שוחד.


על שוחד וחקיקה

השוחד כשלעצמו פוגע בכלכלת המדינה במגוון היבטים :

  • הגדלת עלויות : ספקים מעלים מחירים כדי לספוג את ההוצאות האלה בעלויות
  • פגיעה באיכות המוצר: האנשים האמורים לוודא שמקבלים את המוצר הטוב ביותר תמורת ההוצאה, עלולים להעלים עין מפגמים ולקבל תוצרים פגומים
  • פגיעה בחיי אדם: מוצרים פגומים גורמים לתאונות ולתקלות - גשרים מתמוטטים, מכוניות אינן עוצרות בזמן, מוצרי מזון מכילים חומרים רעילים ועוד

 

במדינות המערב השוחד הפך לפשע המופיע עשרות שנים בספר החוקים, וככל שגורמי האכיפה יעילים יותר והתרבות השלטונית תומכת יותר בהוגנות - כך היקף התופעה פוחת. גם במדינת ישראל אנו רואים שהמשטרה והפרקליטות פועלים בהיקף ניכר בשנים האחרונות בתחום השלטון המקומי ומשרדי הממשלה, כולל בדיקה ואכיפה מול הדרגים הבכירים ביותר.


יחד עם זאת, במדינות העולם השלישי נחשב השוחד, בעיקר אצל פקידי ממשלה בכירים, שרים, ואף יותר מזה, לנורמה. ישנם לא מעט מקרים של חברות מערביות גדולות שמכרו פרויקטים גדולים (בעיקר בתחום התשתיות) או קנו רישיונות לניצול אוצרות טבע, והעבירו מאות מיליוני דולרים בגלוי או בעזרת "סוכנים מקומיים" באופן שוטף.


לפני כ-15 שנה החלה תנועה חוקתית בתחום הזה בעולם. הגורמים שהובילו את התנועה הזו כללו את הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, האו"ם, מספר מדינות גדולות וקרנות נוספות העוסקות בהקמת פרויקטים גדולים בעולם השלישי. באזורים כמו אסיה, אפריקה ודרום אמריקה שמו לב שחלק נכבד מהכספים הנתרמים או ההלוואות הניתנות על ידם למטרות שונות "נעלמים" בדרך, בין אם זה לחשבונות בנק עלומים או ישירות לכיסם הפרטי של שליטים ופקידי ממשל.


חומרת הפעולות האלו כפולה שבעתיים כיון שמי שמסייע באופן ישיר להעלמת הכספים הללו הן חברות מערביות: אמריקאיות, בריטיות, גרמניות, צרפתיות, קנדיות ועוד. החוק הלא כתוב הוא שכל עוד הן פועלות בבית - הן ישרות כסרגל, אבל בחוץ - השחיתות חוגגת .

כדי למנוע את התופעה הזאת חוקקו במדינות שונות חוקים מיוחדים, נוקשים ומרתיעים בינהם:

  • FCPA בארה"ב
  • Act 2010 בבריטניה
  • סעיף 335a של StGB בגרמניה
  • Law No. 12, 846 בברזיל
  • סעיף 291א לחוק העונשין בישראל

החוקים מתייחסים לנושאי משרה בכירים בארגונים, בהם, מנכ"לים, חברי הנהלה, חברי דירקטוריון, יועצים משפטיים וכדומה, והם נוגעים למתן שוחד גם דרך חברות בנות, מחוץ לגבולות המדינה ולסוכנים בחו"ל. החוקים הם פליליים ומאפשרים מתן מאסר בפועל והטלת קנסות אישיים וקנסות על החברות בהיקפים גבוהים מאוד.

 

איך מיישמים את התק?

איך מייצרים תרבות ארגונית שתמנע מצב שעובדיך יפלו בפח?
איך משכנעים את השלטונות שהארגון שלך אינו נותן שוחד?
ומה אם אנשי המכירות שלך ינסו להגדיל את המחזור "בכל מחיר"? ואם הקניינים יתפתו לצאת לטיול סביב העולם?
ISO, ארגון התקינה הבינלאומי המורכב מכ- 200 מדינות וארגונים וקשוב לצרכים ולרחשי הלב של התעשייה, החליט בשנת 2013 להירתם לנושא והגדיר שיטה, או במושגים שלו: "תקן" .
לאחר שלוש שנים של דיונים בוועדה ייחודית פורסם רשמית תקן חדש:
ISO37001:2016 Anti-Bribery Management System


ISO37001:2016

ISO37001מגדיר בראש ובראשונה מה זה שוחד (קצת מעבר לחוקים הפורמליים):

שוחד הוא הצעה, מתן, קבלה, הסכמה לקבל, הבטחה ליתרון בעל ערך כלשהו על מנת להשפיע על החלטה או פעולה או שיקול דעת של אדם האחראי על תחום מסוים.
כל אדם או ארגון המעורב בשוחד פירושו שהסכים לתת או נתן משהו בכוונה להשפיע על המקבל לפעול בדרך כלשהי המיטיבה עם נותן השוחד.

בהמשך התקן מגדיר סדרה של פעולות שיש לעשות כדי לבנות תרבות ארגונית האומרת "אצלנו אין – לא נותנים ולא מקבלים מתנות" . הארגון צריך גם להגדיר באופן ברור מאוד אם האיסור הוא מוחלט או שיש היתר ברמה מסוימת של קבלת מתנה . למשל, ארגון יכול להגדיר שעובד המוזמן על ידי לקוח לארוחת צהריים במסעדה בעלות עד 50 ₪ - זה תקין. לעומת זו, הזמנה למסעדת יוקרה בעלות של 1,000$ למנה אסורה. 


התקן דורש בין השאר, הגדרה של מדיניות חברה ברורה, מעורבות הנהלה תקופתית בנושא, בקרה וניטור של התהליכים, איתור תקלות וביצוע שיפורים שוטפים בהתאם לצרכים.


תועלות ארגוניות של התקן

השאלה הנשאלת, כמו בכל החלטה עסקית, היא מה התועלת ביישום התקן בארגון.
התועלת הראשונית היא כמובן מניעת המצב הלא רצוי של פגישה עם השלטונות כאשר מתגלה ביצוע פשע (למשל פשיטות משטרה ומעצרים כפי שקרו במספר חברות בעלות פעילות בינלאומית בארץ לאחרונה). נשאלת בכל זאת השאלה: "האם יש גם תועלות חיוביות ליישום התקן בארגון?"
אמנה כאן כמה מהן:

  • אמון ובטחון אצל העובדים: העובדים יודעים איך עליהם להתנהג במצבים עדינים, מה מדיניות החברה ומה לעשות כאשר רואים סביבם התנהגות בלתי סבירה
  • אמון ובטחון אצל ספקים: ספקים יודעים שההחלטות אצלך הן ענייניות ואין העדפה של ספק זה או אחר. לכן סביר שתקבל הצעות טובות וזולות יותר ללא צורך בהשקעת זמן מיותר בנושאים לא רלוונטיים
  • אמון ובטחון אצל הלקוחות: לקוח שיודע שאינך מציע שוחד, אינו צריך לחשוש מעובדיך העלולים לסבך אותו ותהליך המו"מ פשוט ויעיל יותר
  • שיפור במוניטין: ארגון הידוע כאינו נותן או לוקח שוחד באופן, מוצהר זוכה לשיפור היחס הכללי אליו ולכן יזכה ליותר לקוחות שמחפשים אמינות מסוג זה
  • חסכון בעלויות: יישום התקן חוסך את העליות הכרוכות בתשלום השוחד ובעלויות הכרוכות בפעילות מסוג זה (עורכי דין, רואי חשבון , בנקים ועוד).

בארה"ב לדוגמא, חברות המואשמות בהתאם לחוקי FCPA, מגיעות מדי שנה להסדרי תשלום קנסות מחוץ לבתי המשפט בהיקפים של 3-4 מיליארד דולר.

 

קורסי PECB

כדי ליישם את התקן, חברת PECB יצרה סדרה של קורסים והסמכה לסוקרים ולמיישמים של התקן המתאימים ליועצים, מבקרי פנים, רואי חשבון ומומחים העוסקים בתחום. ארגון שיישם את התקן יכול אף לקבל התעדה פורמלית של צד ג' על עמידתו בתקן. בוגרי הקורסים של PECB שעמדו במבחני ההסמכה יקבלו הסמכה בינלאומית שתשמש אותם בארגונים שלהם (חשוב בעיקר לארגונים עם פעילות בינלאומית) ותאפשר עבודה מול גורמי הסמכה עולמיים ולא רק מקומיים.